עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

מי אני?
אני יכולה להגיד מי אני לא.
אני לא זאת שכולם מסתכלים עליה.
אני לא זאת שלא אכפת לה מכלום.
אני לא זאת שמוקפת בחברים.
אני לא הכי גבוהה, ולא הכי נמוכה.
אני זאת שחיה בבועה של עצמה, מנסה לראות את הדברים אחרת..
אני זאת שמנסה להבין את העולם - ואולי גם לשנות אותו.
אני זאת אוהבת ללמוד, אוהבת לחקור, אוהבת לגלות דברים.
לפעמים אני מרגישה כל-כך קטנה בעולם הגדול הזה...
אז היי. אני לונה.
חברים
its just me .ZipperscosmicBFFRainMaskedCat
מבחן פסיכוטכני.
25/11/2014 18:51
Luna
טוב, אז היום לי היום מבחן פסיכוטכני.
זה אמור להיות פסיכוטכני לילדים יותר צעירים, או משהו בסגנון.
את האמת - זה די סיוט.
כלומר, השאלות היו די קלות, ואני די בטוחה שהצלחתי, אבל זה ממש נוראי - יש שאלון, ויש חמישה מבחנים נפרדים, ויש דף תשובות ודף שאלות...
ניירת שלמה.
זה היה ממש נוראי - שלוש שעות.
שלוש שעות שלמות.
טוב, אולי שתיים וחצי כי סיימתי מוקדם את המבחן, אבל בכל זאת.

חברתכם הוירטואלית שמנסה להתאושש ולנוח,
לונה.
2 תגובות
כמו סמרטוט
24/11/2014 16:08
Luna
אני מרגישה פשוט כמו סמרטוט.
הגוף שלי כבר לא בשליטתי, הראש כואב, וקר לי ברמות - למרות שלאמא שלי חם.
אני לא יודעת אם אני חולה - אבל כנראה שלא. 
אין חום. אין כלום.
אני חושבת שזה פשוט מאחד הימים האלה - שאתה קם בצד הלא נכון של המיטה, וכל היום מתפקשש לך.
אולי אעלה כמה קטעים לכאן.
כתיבה זה באמת הדבר היחיד שיכול להחזיר אותי לשפיות דעתי.

שלך,
לונה.
2 תגובות
אש וקרח
23/11/2014 16:58
Luna
בתור ילדה של אוגוסט,
היא הייתה רגילה לחום.
היו לה עיניים שקוראות אותך במבט אחד,
ושפתיים שדיברו ללא הרף
בלי לדבר בכלל.

בתור ילדה של קיץ,
היה לה מזג חם.
מתרגזת מצד אחד,
אך אוהבת מצד אחר,
וכל מי שאיתה נפגש
אליה נמשך כמו אל להבה.

בתור ילדה שנוצרה מהאש,
היא עלתה מן העפר.
היא הייתה רגילה לקשיים
וגם לחומות.

לכן זה לא היה מפתיע
שאותה ילדה של שמש חמה,
התאהבה בנער
עם לב של קרח.

----

למה לא כתבתי כאן?
לימודים וכל השאר.
אני אשתדל לכתוב כאן לעתים יותר תכופות מהיום.
2 תגובות
זאת אני
25/10/2014 15:08
Luna
טוב, נתחיל בפשוט.
למה פתחתי את הבלוג הזה?
את האמת, זו שאלה מצוינת.
אולי בגלל האמונה שלפחות במחשב יהיו לי חברים.
אולי.
אולי בגלל שאני צריכה מקום לכתוב בו.
אולי.
אם כך, יכולתי לכתוב ביומן...
אז למה דווקא כאן?
אולי בגלל שביומן אף אחד לא יכול להזדהות איתי.
יומן אמור להיות פרטי, נעול במנעול.
אבל בלוג...?
בבלוג אתה יכול לשמוע מה אנשים חושבים על מה שאתה כותב.

ועכשיו... מי אני?
את האמת, זה גם מה שאני מנסה לגלות.
תקראו לי לונה.
מנסה לחיות את החיים שלי.
אני לא אשקר: לפעמים אני יכולה להיות בלתי נסבלת.
לפעמים אני קיטשית ודביקה.
לפעמים אני דכאונית.
לפעמים אני פשוט אצא דפוקה.
אבל מה לעשות, זאת אני.
לונה.
נעים להכיר.



14 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון